לאחר הגירוש מגן עדן בני האדם החלו ללמוד להתקיים על פני האדמה, אולם הרוע שנכנס באדם גָאָה והציף חטאים ועוולות של רצח, ניאוף ועבודה זרה, ומעל הכל – שחיתות וגזל של בעלי הכוח והשררה, שהשחיתו כל חלקה טובה. הם ניצלו את הטבע ולא פיתחו אותו. כך הלכה האנושות והתדרדרה עד שכמעט גוועה, וכשמלאה הארץ חמס, נחתם דינם להימחות מעל פני האדמה במבול. מכל בני האדם ששקעו בחטא, רק נֹח היה צדיק תמים, שלא נגרר אחר החברה הרעה אלא המשיך לעסוק ביישובו של עולם, בחרישה ובזריעה. לכן ציווה אותו ה' לעשות תיבה שעל ידה יינצלו הוא ובני משפחתו, ואיתם זכר ונקבה מכל מיני החיה והעוף, ושבעה זוגות מכל אחד מהמינים הטהורים (המינים הכשרים לאכילה).
