נצטווינו שלא לזרוע בשדה שבארץ ישראל שני מיני זרעים יחד, אלא כל מין לעצמו, שנאמר: "אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ… שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" (ויקרא יט, יט). כלאיים פירושו תערובת. בכלל האיסור: מיני תבואה, קטניות וירקות הראויים לאכילה. אבל מיני צומח שמיועדים לנוי או לרפואה, אינם בכלל האיסור. איסור כלאי זרעים הוא במינים חד-שנתיים, אבל אין איסור לזרוע עצים בערבוביה, וכן אין איסור לזרוע מיני עצים עם מין חד-שנתי. שהואיל ועץ מטבעו הוא גדול, אין הוא נחשב מעורב בשכניו.
