הניצל מסכנה יברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַגּוֹמֵל לְחַיָּבִים טוֹבוֹת שֶׁגְּמָלַנִי כָּל טוּב". כלומר, אף על פי שיש בנו חטאים שבעטיים אנו עלולים להיחשב 'חייבים', ה' יתברך גומל לנו טובות ומציל אותנו. ארבעה סוגי אנשים צריכים לברך 'הגומל': א) יורדי הים ששבו ליבשה והיתה בהפלגתם סכנת נפשות. ב) הולכי מדבריות בדרכים מסוכנות ששבו ליישוב, או מי שעבר תאונת דרכים שהיתה בה סכנה מסוימת. ג) חולים שהתרפאו ממחלה שהיה בה סיכון מסוים. ד) אסירים שהשתחררו ממאסר ממושך או מסוכן. גם יולדת מברכת 'הגומל', הואיל ויש בלידה סכנה מסוימת. חיילים שעוסקים בפעילות ביטחונית שיש בה סכנה מסוימת, כשיסיימו את תקופת הפעילות יברכו 'הגומל'.
ברכת 'הגומל' מברכים בפני מניין. וטוב לאומרה סמוך לקריאת התורה בבית הכנסת. קטן שניצול מסכנה אינו מברך, כי האחריות על שלומו מוטלת על הוריו.
הניצל בדרך נס מסכנה גדולה שבדרך כלל אנשים מתים ממנה, כמו אדם שהתמוטט עליו בניין גדול וחפרו בין ההריסות ומצאוהו חי, או שירו עליו כמה כדורים שפגעו בפלג גופו העליון, כשיחזור ויראה את המקום שבו ניצל, יברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה לִי נֵס בַּמָּקוֹם הַזֶּה".
