אמרו חכמים שהנותן מעשר כספים זוכה לעשירות, שנאמר: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר" (דברים יד, כב) – "עשר בשביל שתתעשר". ואף שאסור לאדם לעשות מצווה ולנסות את ה' אם יעזור לו בזכותה, בדבר הזה מותר לנסות, שנאמר: "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר… וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת, אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי" (מלאכי ג, י). ואין הכוונה שתורם המעשר יתעשר באופן ניסי, אלא שה' ישלח ברכה במעשה ידיו, שבזכות המעשר יצליח להיות חרוץ ומוכשר בעבודתו, ולכלכל את עסקיו בתבונה. אבל אם ינהג בעצלות וברשלנות, לא יהיה עשיר. ראוי לציין שיש רבנים שנוטים להקל בהלכות 'מעשר כספים', ופוטרים את רוב האנשים מנתינת המעשר, או מפני שהם דחוקים או מפני שמחשיבים את הכסף שהם משלמים עבור חינוך ילדיהם כמעשר. אולם הדעה העיקרית כפי שכתבתי. בנוסף, הניסיון מראה שהנוהגים כמותה, זוכים לברכה ועשירות.
