כאשר ההשחתה נעשית לשם סיבה חשובה, אין זו השחתה, ואין בה איסור. לדוגמה, כאשר השוק מוצף בפירות זולים, מותר להשמיד חלק מהפירות הגדלים בשדות, כדי שיהיה משתלם לקטוף את הנותרים ולמוכרם. כמו כן, מצווה לשבור כוס מתחת לחופה, כדי לזכור בעת השמחה את הצער על חורבן בית המקדש. וכן מצווה על האבלים לקרוע את בגדם על המת, ואין בזה איסור השחתה אלא מצווה, שעל ידי כך הם מכבדים את הנפטר ומתאבלים עליו. אמנם אסור לאבלים לקרוע על המת יותר מדי בגדים, משום איסור 'בל תשחית'.
מותר למי שיש לו בגד משומש או רהיט משומש להחליט שאינו רוצה בו יותר, ולזורקו ולקנות במקומו חדש. ואף שהוא עדיין ראוי לשימוש, אין בכך איסור, שאין אדם משועבד לבגדיו ורהיטיו, וכאשר אינו שמח בהם, מותר לו לקנות אחרים במקומם. אלא שאם הם עדיין טובים, מצווה להשתדל למצוא אנשים שיוכלו ליהנות מהם. ואם הוא נותנם לעניים, יש בידו גם מצוות צדקה. אמנם כאשר שוויו של הטורח למצוא אנשים שישתמשו בהם עולה על ערכם, אין מצווה לטרוח בזה אלא רק מידת חסידות.
