מלאכת 'הוצאה' האסורה בשבת, היא מלאכה של העברת (טלטול) חפץ מ'רשות היחיד' ל'רשות הרבים' או להיפך, וכן העברת חפץ ב'רשות הרבים' יותר מארבע אמות (קרוב לשני מטר). החידוש שבמלאכת 'הוצאה', שלא רק שינוי בחפץ עצמו נחשב מלאכה, אלא אף שינוי מהותי במיקומו של החפץ נחשב מלאכה.
'רשות היחיד' היא בית, או חצר שמוקפת מחיצה, ששייכים לאדם אחד או לשותפים. ב'רשות היחיד' מותר לטלטל חפצים בלא הגבלה, שאין הבדל מהותי בין אם החפץ נמצא במזרחו או במערבו. לעומת זאת, 'רשות הרבים' היא מקום ששייך לרבים, ואנשים שונים יכולים להשתמש בו. הקלקולים והבלבולים שיש בעולם נובעים מן הפירוד והמחלוקות שבו. רשות הרבים היא מקום לא מתוקן, שבו ישנם אינטרסים מנוגדים שנאבקים זה בזה, ולכן אסור לטלטל בו חפצים. אבל רשות היחיד הוא מקום מתוקן, שבו מתנהלים האנשים באחדות.
העֵירוּב מתקן את 'רשות הרבים' והופך אותה ל'רשות היחיד' שאפשר לטלטל חפצים בכולה. שני מרכיבים בעירוב: א) הנחת מזון של לפחות שתי סעודות עבור כל הנמצאים בתוך השטח המוקף, כדי לעשותם שותפים, כעין משפחה אחת גדולה. ב) הקפת השטח בחומה או גדר או 'צורת הפתח', היינו עמודים שמעליהם מתוח חוט. ברוב הערים והיישובים בארץ ישראל יש 'עירוב'.
ההגבלות במקום שאין עירוב: הנמצא במקום שאינו מוקף בעירוב, וכן הרוצה ללכת מחוץ לתחום המוקף, צריך להיזהר שלא לטלטל (ליטול) דבר בידיו או בכיסיו, כמו ממחטה, מפתח ותכשיט, ואף תינוק על הידיים או בעגלה. אבל מותר ללבוש בגדים, לנעול נעליים, לחבוש כובע, להרכיב משקפיים ולענוד שעון, שכל אלה טפלים לגוף. כשיש צורך גדול מאוד ליטול תעודת זהות או תרופות, ניתן לשאת אותן בשינוי משמעותי מאוד, כגון שיניחן מתחת לחולצה באופן שהחגורה תחזיק אותן, שטלטול בשינוי אסור מדברי חכמים בלבד, ובמקרה של צורך גדול מאוד, אפשר להקל.
