הדין לכל אדם נכתב בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים, ולכן אז הוא הזמן המתאים לתשובה. כיוון שההחלטה על דרך הוצאתו של הדין לפועל נגמרת בהושענא רבה ושמיני עצרת, עד אז עוד אפשר להיטיב את הדין. ואפילו אחר כך, כל זמן שהדין לא התקיים בפועל, ניתן עוד לשנותו לטוב או לרע. אפשר לתת לזה משל מתקציב המדינה, שאף שהוא נקבע בתחילת השנה בחוק ואין לממשלה סמכות לשנותו, לכל שר יש יכולת לקבוע באיזה אופן יחולק תקציב משרדו, ואף לפקידים יש יכולת להטותו לטובה או לרעה. כיוצא בזה אמרו חכמים, שהמעשים שנעשים במשך השנה יכולים להטות את הדין לטובה או לרעה: "לטובה כיצד? הרי שהיו ישראל רשעים גמורים בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים. לסוף חזרו בהם. להוסיף עליהם אי אפשר, שכבר נגזרה גזירה. אלא הקב"ה מורידם בזמנם על הארץ הצריכה להם, הכל לפי הארץ", וכך בגשמים מעטים הם זוכים לברכה רבה. "לרעה כיצד? הרי שהיו ישראל צדיקים גמורים בראש השנה, ופסקו עליהם גשמים מרובים. לסוף חזרו בהם. לפחות מהם אי אפשר, שכבר נגזרה גזירה. אלא הקב"ה מורידם שלא בזמנם על הארץ שאינה צריכה להם", וכך אינם נהנים מהגשמים. ולעיתים בתשובה עמוקה במיוחד, אפשר אף לשנות את הדין מעיקרו.
