כיוון שיום ראש השנה הוא ראשית השנה החדשה, משתדלים לנהוג בו באופן הטוב ביותר, כדי שיימשך ממנו סימן טוב של ברכה לכל השנה. לפיכך, נמנעים מכעס וקטטה, ומרבים באהבה עם בני המשפחה וחברים, ומברכים זה את זה בלב טוב בברכת: "לשנה טובה תִּכָּתֵב וְתֵחָתֵם" או "תִּכָּתְבִי וְתֵחָתְמִי". ומשתדלים לשמח את בני המשפחה במחמאות ודברי ידידות בסעודה, ויש נוהגים לקנות מתנות לבני משפחתם לכבוד השנה החדשה.
מאכלים לסימן טוב: נוהגים לאכול בראש השנה מאכלים טובים ומשובחים, כסימן טוב לכל השנה. וכן נוהגים לטבול את החלה שמברכים עליה 'המוציא' בדבש או בסוכר, לסימן שתהיה השנה טובה ומתוקה. עוד נוהגים בסעודת ליל ראש השנה לאכול מאכלים שיש בהם סימנים טובים לכל השנה. תמר לרמוז שֶׁיִּתַּמּוּ שונאינו וחטאינו; רימון שירבו זכויותינו כגרגרי רימון; תפוח בדבש לרמוז לשנה טובה ומתוקה; סלק שיסתלקו שונאינו; כרתי שיכָּרתו שונאינו; דלעת שנקראת 'קרא', לסימן שייקראו זכויותינו; דגים, לסימן שנפרה כדגים בלא שתשלוט בנו עין הרע; ראש של כבש או דג, לסימן שנהיה לראש ולא לזנב.
יש נוהגים לומר אחר הצהריים תפילה ליד מקום מים, לרמוז על ההיטהרות במים ועל השלכת העוונות, וקוראים לתפילה זו 'תשליך', על שם הפסוק: "וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם" (מיכה ז, יט).
