בכלל מצוות השמחה, שישתף אדם בשמחתו את כל בני ביתו, ואף ישתף בשמחתו עניים ומרי נפש. ואין זו מעלת חסידות בלבד, אלא כך היא מצוות השמחה מהתורה, שנאמר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" (דברים טז, יד). וכן מצינו בכל התורה, שכל שמחה צריכה לכלול את בני המשפחה ואת העניים והגלמודים. נמצא שיש במצווה זו שני חלקים: לשמוח בחיק המשפחה, ולשמח עניים ובודדים בהענקת סיוע כספי לצרכיהם, או באירוחם בביתו.
