מצווה להדר בהכנת שולחן ליל הסדר. לסדר סביב השולחן כיסאות נוחים שמתאימים להסבה, ולפאר את השולחן בכלים נאים שיבטאו את השמחה והחירות. להכין אגוזים ומיני מתיקה, כדי לחלקם לילדים בתחילת הסדר ובמשך אמירת ההגדה, כדי שישמחו ויתעוררו לשאול ולהתעניין בסדר הפסח. לקראת ליל הסדר נוהגים לקנות בגדים חדשים, ולכל הפחות לובשים את הבגדים החגיגיים ביותר.
הקערה: לפני תחילת הסדר מניחים על השולחן את המאכלים המיוחדים של ליל הסדר, שכל אחד מהם נועד להדגיש רעיון מסוים: א) שלוש מצות, כדי להזכיר את האמונה והחירות. ב) מרור – חסה או חזרת, כדי להזכיר את השעבוד. ג) זרוע צלויה, היינו כנף של עוף או רגל קדמית של בהמה, זכר לקורבן פסח. ד) ביצה צלויה או מבושלת, זכר לקורבן חגיגה, וכדי לרמוז לנחמה על חורבן הבית. ה) כרפס – ירק, הוא הירק שבו פותחים את התיאבון לפני ההגדה. ו) מי חומץ או מלח, שבהם טובלים את הכרפס. ז) חרוסת (רסק פירות כגון תפוחי עץ, תמרים, שקדים ועוד), זכר לטיט שהכינו אבותינו במצרים, ובה טובלים את המרור לפני אכילתו. ראוי להקדים ולסדר את השולחן, הקערה, הצלחות והסכו"ם, כדי שמיד כשיחזרו מן התפילה יוכלו להתחיל בקידוש, בלא לאבד את הזמן היקר שבו הקטנים עדיין ערניים.
