מוזגים את הכוס השנייה לפני תחילת אמירת ההגדה, כדי שכל ההגדה תֵאמר על כוס יין. לילדים הקטנים עדיף למזוג סמוך לשתיית הכוס, כדי שלא תישפך. במשך אמירת ההגדה המצה צריכה להיות מגולה. אמנם בזמן שמגביהים את כוס היין באמירת הפרקים "והיא שעמדה", "לפיכך אנחנו חייבים להודות", ובברכת הגאולה שלפני שתיית הכוס השנייה, מכסים את המצות. כשאומרים "מצה זו שאנו אוכלים" עורך הסדר מגביה את המצה להראותה לכל המסובים, וכשאומרים "מרור זה שאנו אוכלים" – מגביה את המרור. רבים נוהגים שכל המסובים קוראים ביחד את ההגדה, ואפשר גם שעורך הסדר או אדם אחר יאמר את ההגדה בקול והשאר ישמעו אותה ממנו. עורך הסדר הוא שקובע את הקצב ואת זמני ההפסקות להוספת ביאורים. בסיום סיפור יציאת מצרים ומחצית ההלל מברכים על הגאולה ושותים את הכוס השנייה.
