יש אומרים שמצוות כיבוד הורים חלה גם במקרה שההורים רשעים גמורים. ולא עוד, אלא אפילו אם הבן ממזר, כלומר, הוריו הולידו אותו באיסור של גילוי עריות, חייב הבן לכבדם. ויש אומרים, שאין חובה לילדים לכבד הורים שהם ממש רשעים בענייני מוסר ודרך ארץ, אבל לבזותם או לצערם אסור לכל הדעות.
כאשר אחד ההורים מתנהג כלפי ילדיו באופן מסוכן, צריך להצילם מהסכנה ולהרחיקם ממנו, ולעודד את הילדים ולהסביר להם שהם אינם אשמים בהתנהגותו הרעה. ואף על פי כן גם במציאות נוראה ומסובכת שכזו, צריכים הילדים לנסות למצוא דרך לדון את ההורה הרשע לכף זכות, שאף שמעשיו אסורים בתכלית, כפי הנראה הוא חולה במחלה גופנית או נפשית, ולכן חטא. ככל שהילד יבין יותר שההורה שהתעלל בו הוא חולה, כך יוכל יותר להפריד בין המעשים הנוראים שעשה, לאותם רגעי חסד שבהם התנהג כהורה רגיל. על אותם רגעים יוכל להתרפק כל ימיו, והם יוכלו להיות יסוד חיובי שמכוחו יבנה את יחסיו הטובים עם הילדים שיהיו לו בעתיד.
