כיוון שהתורה עליונה ומרוממת מכל, מצווה לכבד תלמידי חכמים שמקדישים את חייהם ללימודה ולהוראתה, ולקבע בכך את יחס הכבוד לתורה ולמוסר. אפילו היה החכם חסר כל יחוס וממזר, מעלתו גבוהה ממעלת כהן גדול שאינו מגיע לרמתו התורנית. אמרו חכמים: היזהרו בבני עניים, שפעמים רבות דווקא מהם צומחים גדולי התורה. רבי עקיבא למשל, היה בן עניים ממשפחת גֵרים, וזכה להיות גדול התנאים. אחד הביטויים לכבוד שהציבור רוחש לתלמידי חכמים, שעומדים לכבודם בשעה שהם נכנסים ויוצאים.
