מצווה מיוחדת ישנה לחיילים לשמור על רמתם המוסרית ועל קדושת המחנה, שנאמר: "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע… כִּי ה' אֱלוֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ" (דברים כג, י-טו). בכלל מצווה זו להיזהר מלשון הרע ופגיעה באחוות הלוחמים. וכן אזהרה לשמור את גדרי הצניעות, שכן ידועים מנהגי החיילים בכל העולם, שרגילים להשתחרר מהלחץ הנפשי על ידי קללות, ניבּול פה ועיסוק בעניינים גסים. לכן ציוותה התורה לחיילים שלא יתדרדרו מבחינה מוסרית, ועל ידי שמירת קדושת המחנה יזכו להצלחה במלחמה ולברכה בחיים האזרחיים. ראוי לציין, שבעיית הצניעות היא המחסום הקשה ביותר בפני גיוסם של יהודים שמדקדקים במצוות. זה התירוץ של רבים מבני הציבור החרדי שלא להתגייס לצה"ל, וזה הקושי העיקרי עבור בני הציבור הדתי בעת שהם מקיימים את מצוות השירות בצבא.
