)
מצווה על ההורים ללמד את ילדיהם תורה ולחנכם לקיום המצוות, וככל שהבנת הילד מתפתחת, כך מלמדים אותו יותר תורה. וכן לגבי מצוות, כל מצווה שהילד מסוגל להבין כיצד לקיים, מלמדים אותו לקיימה. בסביבות גיל שש הילד כבר מסוגל ללמוד ברצינות, ולכן מגיל זה מתחילים ללמדו בבית הספר. לגבי איסורים הדין שונה, וגם לפני שהתינוק מסוגל להבין את המצוות, אסור להורים לגרום לו לעשות עבירות, כגון להאכיל אותו מאכלים אסורים.
מצווה על ההורים לחנך את ילדיהם לחיי תורה, מידות טובות ודרך ארץ. אמנם ההורים נעזרים במורים ובמחנכים, אבל האחריות הכללית על חינוך הילדים נותרת כחובה על ההורים. יסוד החינוך בדוגמה אישית. שכן כאשר הילדים רואים שהוריהם שמחים בחלקם, אוהבים תורה ודבקים במצוות, עוסקים ביישובו של עולם, אינם רודפים אחר מותרות וכבוד, שמחים בחבריהם, עוזרים לזולת ונוהגים עם כל אדם בכבוד ובדרך ארץ - הם רוצים ללכת בדרכם. בנוסף, על ההורים לשוחח עם הילדים על מה שמציק להם, ולהדריכם כיצד לנהוג עם חבריהם. כמובן שגם הלימודים בבית הספר צריכים להתקיים בעידודם ובהשראתם, ולשם כך עליהם לשלוח את הילדים לבית הספר בשמחה, לעודד אותם ללמוד, לעקוב אחר התקדמותם ולעמוד בקשר עם המורים. על ההורים גם לשוחח עם הילדים על האמונה והערכים שמנחים את חייהם, ובתוך כך לנטוע בהם אמונה בה' ובייעוד המיוחד להם, כדי שכאשר יגדלו יוכלו לבחור את הדרך המתאימה למיצוי כישרונם ולתיקון העולם.
