)
בכל משך הפורים, בלילה וביום, יש מצווה להרבות בשמחה. ובכל מה שיוסיף אדם שמחה הרי הוא מהדר במצווה. אולם עיקר המצווה, לקיים ביום הפורים סעודה חשובה ולשתות בה יין או משקאות אלכוהוליים אחרים, שנאמר: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (אסתר ט, כב). מצווה לקיים את הסעודה בצוותא, עם בני משפחה או חברים, כדי להרבות בשמחה.
מיוחדת במינה היא מצוות השמחה בפורים, שבכל החגים יש מצווה לשמוח, שנאמר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ" (דברים טז, יד), וכיוון שרוב האנשים שמחים בשתיית יין, יש מצווה לשתות יין, אבל אין מצווה להרבות בשתייה. ואילו לגבי פורים, המצווה היא להרבות בשתייה, שנאמר: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה". לפיכך אמרו חכמים: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". תרגום: "חייב אדם להשתכר בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
