האדם נברא בצלם אלוהים, ועל כן צריך לכבדו, ואסור לבזותו גם אם אינו מרגיש ומודע לכך, שנאמר: "לֹא תְקַלֵּל חֵרֵשׁ" (ויקרא יט, יד). כלומר אסור לבזות גם את מי שאינו שומע ויודע שמבזים אותו. גם אדם ששוכר פועלים, צריך להיזהר בכבודם, שלא להעסיקם בעבודות משפילות או לצוות עליהם באופן מתנשא ומשפיל. ראוי לכל מי שרואה או שומע שמבזים אדם אחר, שיתחלחל מכך ויחוש כאילו פגעו גם בו עצמו. אמרו חכמים: המרים יד על חברו להכותו, אפילו לא היכהו, נקרא רשע. והסוטר על לחיו, כאילו סוטר על פני השכינה. משום כבוד האדם מצווה לקבור את המת בהקדם, כדי שגופתו לא תתבזה. ואפילו את חיילי האויב מצווה לקבור בכבוד (יחזקאל לט, יג).
