על ידי מצוות השבת מתברר שייעודו של האדם אינו לעבוד בפרך. אילולי חטא אדם הראשון, היינו חיים בגן עדן, וכל עבודתנו היתה בשמחה ובנחת, בלא דאגות וטורח, ומשבת היינו מקבלים תוספת השראה לכך. בעקבות החטא נגזר עלינו להוציא את פרנסתנו מהאדמה בעבודה מפרכת. העבודה הקשה הזו נועדה לתיקון החטא ולכן עֶרכּה רב, אולם היא עלולה לשעבד את האדם לצורכי החומר. השביתה מכל מלאכה ביום השבת מאפשרת לישראל להתרומם מעל טרדות הזמן וצורכי המקום, אל עולם של חירות ומנוחה, אמונה ושירה, עולם הנשמה, מעֵין עולם הבא, בלא המתח המלווה את המאמץ לשנות את העולם הזה ולתקנו. וגם אם נחסר ליהודי בשבת דבר שלא הספיק להכין בערב שבת, או שאירעה תקלה שגורמת לו צער, עליו לקבלה באמונה ובשוויון נפש ולהתענג על ה', ועל הטוב העמוק שבחיים. מתוך כך תתפשט ברכה וקדושה לכל מעשה ידינו בימות החול. לכן אמרו הנביאים והחכמים, שגאולת ישראל והעולם תלויה בשמירת השבת.
