מנהג הגברים לחבוש כיפה במשך כל היום התחיל כמנהג חסידות, ובמשך הזמן הפך למנהג מחייב, ויש בו משום קידוש שם שמיים, שעל ידו היהודי מצהיר על זהותו ונאמנותו לתורה. בשעה שנכנסים לבית הכנסת או כשמזכירים שם שמיים ופסוקים – חובת חבישת הכיפה חמורה יותר, שכן כבר בימי הראשונים נהגו להקפיד על כך כחובה. יש אומרים שהכיפה צריכה לכסות את רוב הראש, ולשם כך עליה להיות לכל הפחות בקוטר של כ-14 ס"מ. ולדעת רבים רק כשנכנסים לבית כנסת או מתפללים צריך לחבוש כיפה בגודל כזה. ויש מקילים גם בבית הכנסת להסתפק בכיפה קטנה.
נשים לא נהגו לחבוש כיפה, אבל לנשים נשואות יש הלכה חשובה יותר, לכסות את שיער ראשן. מפני חולשות שונות יש שלא מקפידות על כך. אמנם ראוי שגם אשה נשואה שאינה מקפידה לכסות את ראשה כל היום, תכסה את ראשה בזמן שהיא מתפללת או לומדת תורה ובזמן שהיא נכנסת לבית הכנסת.
