אין מילים לתאר את גודל ערכה של השבת ואת עומק רעיונותיה, וכשאין מילים – המעשים מבטאים את מה שמעבר למילים. הדלקת הנרות מבטאת את מהותה של השבת, שאורם רומז לאור האמונה שמביא שלום והשלמה לעולם (לעיל ז). לכן השעה שבה אֵם המשפחה מדליקה את נרות השבת היא מהשעות הקסומות ביותר. שעה שבה נפרדים מימות החול ונכנסים ליום שבת המקודש וזוכים לתוספת נשמה והארה.
אשה שלא הספיקה לסיים את כל הכנותיה ולהדליק נרות בשעה הכתובה בלוחות, רשאית לדחות מעט את הדלקת הנרות, ובלבד שתדליקם לפני שקיעת החמה. אבל אם כבר הגיעה שעת השקיעה, לא תדליק נרות באותה שבת, מפני שהשבת כבר נכנסה ואסור להדליק אש. כאשר אחד מבני הבית רואה שבעלת הבית לא תספיק להדליק נרות, ידליק במקומה את הנרות לפני השקיעה. אשה שקיבלה שבת בהדלקת הנרות, רשאית לבקש מבעלה או מיהודי אחר שעדיין לא קיבל על עצמו את השבת, לעשות עבורה מלאכות שאסורות עליה, ובתנאי שיספיק לקבל את השבת לפני השקיעה.
