יום טמיר ונעלם הוא ראש השנה, היום שבו בורא ה' את השנה החדשה ומעניק חיים חדשים לכל ברואיו. שורשו בעליונים, מעבר לזמן ולמקום, ולכן הדין שבו וענייניו נסתרים, ומתגלים קמעה קמעה. הוא חל בראש חודש, שבו הלבנה שנעלמה למשך יממה מתחילה להתגלות, ועל שם כך הוא נקרא 'כֵּסֶה' לשון כיסוי. עוד ביטוי להיותו נעלם ומכוסה, שבכל משך התקופה שקידשו את החודש על פי עדים שראו את 'מולד הלבנה', לא יכלו לדעת מראש אימתי יבואו העדים, וממילא אימתי יחול ראש השנה. לכן, למרות שמדין התורה ראש השנה הוא יום אחד, מחמת הספק, בפועל הוצרכו לקיימו במשך יומיים. גם לאחר שהנהיגו לקדש את החודשים על פי חשבון הלוח, קבעו חכמים שנמשיך לקיימו במשך יומיים. הטעם העמוק לזה, שמרוב גובהו של 'ראש השנה', אנו נצרכים ליומיים כדי לקלוט את כל אורו.
