ראש השנה נקרא 'יוֹם תְּרוּעָה'. התרועה היא קולות שבורים וחתוכים שמבטאים חרדה ושבירה של המערכת הקודמת לקראת השלב הבא. מצווה להקיף את התרועה בקול של תקיעה, שהוא קול פשוט וארוך. כלומר בראש השנה נצטווינו לשמוע שלוש סדרות של 'תקיעה תרועה ותקיעה', בסך הכל תשעה קולות. ניתן לתקוע תרועה שמבטאת שברון וצער בשלוש צורות: א) קולות בינוניים הדומים לאנחות שנקראים 'שברים', ב) קולות קצרים כדוגמת בכי קטוע הנקראים 'תרועה', ג) שילוב של שניהם, כדרך אדם שמצטער ונאנח וממשיך בבכי, שילוב זה נקרא 'שברים-תרועה'. כיוון שלכל סוג של תרועה יש ייחוד וערך משלו, תיקנו חכמים לקיים את התרועה בכל שלוש צורותיה. בסדרה הראשונה שלוש פעמים: 'תקיעה, שברים-תרועה, תקיעה', בשנייה שלוש פעמים: 'תקיעה שברים תקיעה', ובשלישית שלוש פעמים: 'תקיעה תרועה תקיעה', סך הכל שלושים קולות.
