מצוות הפורים: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" (אסתר ט, כב). כמו שהגזירה היתה על הרוח והגוף, כך השמחה על ההצלה צריכה להיות ברוח ובגוף. לכן בנוסף למצוות קריאת המגילה שמבטאת את הצד הרוחני, ישנה מצווה לערוך סעודה למשתה ושמחה (להלן י-יב). השמחה צריכה להיות גם בהוספת אהבה ואחדות בין ישראל על ידי 'משלוח מנות' איש לרעהו ו'מתנות לאביונים' (להלן יד-טז), כי שמחה אמיתית מבטאת את התרחבות החיים באהבת הבריות ושיתוף העניים בשמחה. בכך גם מתגלה עניינו המיוחד של חג הפורים, שמבטא את אחדותם של ישראל. גזירת המן הרשע היתה כנגד כל ישראל, בלא הבדל בין צדיקים ורשעים, עניים ועשירים. לכן שמחת פורים כוללת את כל ישראל, במשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים.
