בימי בית המקדש, לאחר סיום עבודת הכהן הגדול בקודש הקודשים, היו הצעירים משתדכים זה עם זו כדי להקים משפחות. משום שקשר הנישואין הוא עניין קדוש שנובע מקודש הקודשים (לעיל יט, ב), וכפי שאמרו חכמים על איש ואשה שזכו לחיות זה עם זה באהבה, שמחה ונאמנות, שהשכינה שורה ביניהם, שעל ידי אהבתם מתגלה האחדות האלוהית בעולם. מאז שחרב בית המקדש, נוצר ריחוק בין השמיים והארץ, והעיסוק בשידוכים עלול לפגוע בקדושת היום. במקום זאת, המצווה שכל רווק ורווקה יתפללו ביום קדוש זה על זיווגם, ויתפללו שיזכו לזכך את עצמם, כדי שלא יהיו בהם מידות רעות שיפריעו להם למצוא את זיווגם הטוב. גם לבני זוג נשואים ראוי לשוב בתשובה ביום הכיפורים על כל מה שלא אהבו ושימחו זה את זה כראוי. אמנם ביום הכיפורים עצמו על בני הזוג לפרוש זה מזה כבימי הנידה, ומתוך כך יזכו להוסיף אהבה ושמחה בכל השנה.
