ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, שאז שיאו של החורף עבר והעצים מתחילים לצמוח, ויש לכך השלכות הלכתיות לעניין מניין שנות ערלה ושנות תרומות ומעשרות.
נוהגים מעט חגיגיות בט"ו בשבט, שאין אומרים בו תחנון ואין מקיימים בו הספדים. ויש נוהגים לאכול בט"ו בשבט מפירות ארץ ישראל, כדי להודות לה' על הארץ הטובה ועל פירותיה.
