בעקבות הגלויות ופיזור הקהילות נוצרו הבדלים בין נוסחאות התפילה של העדות השונות. בעיקרי התפילה השינויים קלים, ובתוספות שנוספו בתקופת הראשונים והאחרונים ההבדלים גדולים. ראוי לכל יהודי להמשיך במנהג אבותיו, שעל ידי כך הוא מעמיק את הקשר הרציף שלו אל מסורת התורה והיהדות. אמנם מי שהתרגל לנוסח מסוים וקשה לו לחזור לנוסח אבותיו, רשאי להמשיך להתפלל כמנהגו. גֵרים רשאים לבחור את הנוסח המתאים להם, והמנהג הרווח לבחור את הנוסח של הקהילה שדרכה הם מתקרבים ליהדות. לאחר שתוקם מחדש הסנהדרין הגדולה, ייתכן שיתקנו נוסח אחיד, הכולל את הנקודות הטובות שבכל המנהגים. ועדיין יהיה מקום לדגשים שונים ומנגינות שונות, כל קהילה לפי עניינה.
