הפרשה הראשונה, פרשת 'שמע' (דברים ו, ד-ט), מורכבת משלושה חלקים, בחלק הראשון יסוד האמונה, כפי שלמדנו בסעיף הקודם. החלק השני עוסק במשמעותה של אמונה זו לחיינו, שאין שום ערך בעולם שעומד מול ערך הדבקות בה', וכל הערכים מקבלים את משמעותם מתוך הדבקות בה', ולכן "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלוֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ".
בחלק השלישי מדריכה אותנו התורה כיצד להשריש בקרבנו את יסודות האמונה הללו. ראש לכל על ידי לימודם באופן עצמי ועם הילדים, שנאמר: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ". כדי שהאמונה תהיה נוכחת בחיינו בכל יום, נצטווינו לקרוא את שמע בבוקר ובלילה, שנאמר: "וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ". וכן להניח את פרשיות האמונה בתוך התפילין ולקושרן על היד ועל הראש, שנאמר: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ". ולקבוע אותן על מזוזות פתחי הבתים והחדרים, שנאמר: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ", כדי שבכל עת שניכנס ונצא מבתינו, נתבונן במזוזה וניזכר שוב ביסודות אמונת ישראל. (להלן כב, ג-ד, בסדר תפילת הגברים נלמד על שתי הפרשיות הנוספות).
