בהתאספות של נוכרים להרמת כוסית, כסייג בפני התבוללות, קבעו חכמים שאסור לישראל לשתות אפילו מעט משקה אלכוהולי, אבל מותר לאכול מהכיבוד הקל שמוגש שם, בתנאי שהוא כשר. ואם זו התאספות של יהודים שמשתתפים בה נוכרים, כיוון שרוב המשתתפים יהודים – מותר גם לשתות משקה אלכוהולי.
במסיבה של נוכרים שיש בה סעודה, כגדר וסייג בפני התבוללות, גם אוכל כשר אסור לאכול. בכלל מסיבה: חתונה, מסיבה לכבוד לידה, וקל וחומר סעודה לכבוד חג, כדוגמת חג המולד, סילבסטר וחג הקורבן. אבל לארוחה רגילה שאין בה חגיגיות יתרה, מותר להתארח בבית נוכרי או לסעוד עימו במסעדה, ובתנאי שהאוכל כשר, והיהודי מקפיד שלא לשתות אלכוהול.
כאשר ההימנעות מהשתתפות בחתונה או במסיבה תגרום לפגיעה עמוקה בידידות הטובה שבין יהודי לידידו הנוכרי, נחלקו הפוסקים אם מותר להשתתף במסיבה ולטעום מהמאכלים הכשרים. למעשה, הנוהג המקובל להשתדל להתחמק ככל האפשר, ולהעניק מתנה נאה ואיחולים לבביים במקום להשתתף במסיבה. וכשאין אפשרות להתחמק, משתתפים כפי המעט הנדרש למניעת איבה וקיום היחסים הטובים, ונמנעים מכל שתייה אלכוהולית.
