אסור לעשות בבשר קעקוע, היינו כתב או צורה שאינה נמחקת לעולם, שנאמר: "וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם אֲנִי ה'" (ויקרא יט, כח). אף שמצווה זו היא חוק, גם בחוקים אנו מוצאים טעמים: הגוף מייצג את האדם כפי שבּרָאוֹ אלוהים, והגוף צריך לשקף את עולמו הפנימי שהוא צלם אלוהים, והעושה בבשרו קעקוע מסית את תשומת הלב מערכו העצמי כאדם – למסר מסוים. על ידי כך האדם משפיל את עצמו להיות בסיס לכתובת מסוימת ומאבד את ערכו העצמי הייחודי.
