איסור חמור לגנוב או לגזול רכוש או כסף ששייך לאדם אחר או לציבור. הגניבה נעשית בסתר והגזילה מתבצעת בגלוי, בדרך כלל במסגרת של שוד אלים. גם גניבת פרוטה אחת אסורה מהתורה. גם לקיחת חפץ של הזולת למשך זמן קצר בלא רשותו – בכלל האיסור.
הואיל והגניבה היא עבירה שכיחה, הנזק המצטבר ממנה עצום. וכאשר היא הופכת לתופעה רווחת, היא משחיתה את החברה, ופוגעת ברצון הבסיסי לעבוד וליצור כדי להוסיף טובה וברכה לעולם. כי מה טעם לאדם בעמלו, כאשר גנבים ייהנו מיגיע כפיו?! לכן, אף שבני דור המבול חטאו ברצח, ניאוף ועבודה זרה, החטא שעליו נחתם גזר דינם להימחות היה גזל וגניבה, שנאמר: "וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱלוֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס [גזל]" (בראשית ו, יא).
המזיק את רכושו של חברו, חייב לשלם את מה שהזיק. אפילו הזיק בשגגה, כגון שהתהפך בתוך שנתו ושבר כלי של חברו, חייב לשלם את מה שהזיק.
