ציוותה התורה לחקלאים לשתף את העניים בברכת יבולם ולהשאיר להם חמש מתנות. א) פֵּאָה – להשאיר בסוף השדה או בסוף כל שורה, שיעור של כשני אחוזים לעניים. ב) שִׁכְחַה – במשך איסוף היבול קורה ששוכחים לקצור או לקטוף מקום מסוים, וכן קורה ששוכחים מעט יבול שנקצר או נקטף, ואם השכחה פחותה מכ-14 ליטר, יש להשאירה לעניים. ג) לֶקֶט – במשך הקציר נופלות שיבולים בודדות, וצריך להשאירן לעניים. ד) פֶּרֶט – במשך הבציר נופלים ענבים בודדים, וצריך להשאירם לעניים. ה) עוֹלֵלוֹת – אלו אשכולות של ענבים זעירים, שצריך להשאיר לעניים.
