מצווה לכל אדם להיות רגיש לזולת שלא לצערו. לא ידחוף אנשים בדרכו, לא יעקוף בתור, לא יפתח חלון ביום קר כאשר חברו עלול להצטער מכך, וכל כיוצא בזה. וכפי שאמר הלל הזקן, שעיקר התורה הוא "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". ואין הכוונה שאדם שאינו סובל מדבר מסוים כדוגמת רעש, יכול לעשותו ליד אחרים. אלא שכמו שהוא שונא דברים מסוימים שמפריעים לו, כך עליו להימנע מלעשות דברים שמפריעים לאחרים. לפיכך, יזהר שלא להרעיש ליד זולתו, כל מקום לפי מה שמתאים ומקובל. לדוגמה, ליד מי שצריך להתרכז בלימודו או בעבודתו, צריך להיזהר שלא להשמיע אפילו רעשים קלים. וכאשר אדם נמצא בגינה, עליו להימנע מלצעוק באופן שמכריח את השכנים לשומעו. כמו כן בלילה בשעות שאנשים ישנים, בסמוך לבתי מגורים, צריך להיזהר שלא לדבר בקול, ולא לנסוע באופן רועש. כמו כן יזהר שלא להשליך פסולת ברשות הרבים. קל וחומר שלא יניח ברשות הרבים שברי זכוכית ודברים שעלולים לפגוע בעוברים ושבים.
