אסור לאדם להשפיל את כבודו בדיבורים גסים שנקראים 'ניבּול פה', כי הם הופכים את הדיבור החי שנועד להוסיף ברכה – לדיבור מת, כמו נבלה סרוחה שאסורה באכילה. ואם ניבול הפה כולל קללות כלפי חברו, יש בו גם איסור של ביזוי החבר. כיוון שידוע שחיילים נוטים לנבל את פיהם, הזהירה התורה במיוחד את החיילים מכל דיבור רע (להלן יז, כ).
