גם מבין עובדי עבודה זרה היו אנשים צדיקים וחסידים, שהתחברו לצד הטוב שבאמונתם, ולכן גדולי ישראל התייחסו בכבוד לכל נוכרי, למרות שידעו שהוא עובד עבודה זרה, שכן אולי הוא חסיד ואולי יהיה חסיד. וכן למדו חכמים מעשים טובים מנוכרים, כמו למשל כיבוד הורים מִשַּׂר רומאי שעבד אלילים. קל וחומר ביחס לגויים שמאמינים בנצרות או באסלאם. וכן ידוע שמבין המאמינים האדוקים בנצרות ובאסלאם היו צדיקים וחסידים. שלא כמו הנוצרים והמוסלמים, שבדרך כלל סוברים שמי שאינו מקבל את דתם אינו יכול להיחשב צדיק וחסיד, ולא ייתכן שיקבל שכר בעולם הבא, לפי אמונתנו יש חסידים וצדיקים בין אומות ודתות שונות, ודרכם יתרוממו בהדרגה כל האומות והדתות לאמונה השלימה.
