)
לאחר שלמדנו שגילוי אמונת הייחוד, תורת ישראל והמצוות, תלוי בהיות עם ישראל יושב בארצו, אפשר להבין את ערכה העצום של מצוות יישוב הארץ שאמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה. המצווה היא שעם ישראל יחיל את ריבונותו על ארץ ישראל ויישב אותה, ולא יניח אותה ביד אומה אחרת או שממה, שנאמר: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ, כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ. וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ..." (במדבר לג, נג-נד). כיוון שהארץ קדוֹשה ומצווה ליישבה, כל התורם לפיתוחה ולשגשוגה, מקיים בכך את מצוות יישוב הארץ. בכלל זה כל השותפים בפיתוח חקלאות, בניית בתים, סלילת כבישים, פיתוח תעשייה ומסחר, מחקר מדעי, ניקיון רחובותיה של הארץ, ייפוי עריה וטיפוח גניה. גם כל השותפים בטיפוח מערכות החינוך, המשפט, החסד והרווחה, הבריאות, היצירה והאומנות - שותפים חשובים במצוות יישוב הארץ. זה עניינה המיוחד של מצוות יישוב הארץ, שהיא מעניקה ערך לכל מערכות החיים האנושיים, ומרוממת אותן לכלל מצווה.
