המכין בצק מחמשת מיני דגן כדי לאפות לחם או עוגה, ויש בקמח כמות נפח של לפחות 2.160 ליטר (בקמח לבן כ-1.550 קילו), צריך להפריש מהבצק 'חלה'. בזמן שהיתה טהרה בישראל, הפרישו ל'חלה' כ- 4%-2% מהבצק לכהן. וכך על ידי התרומות מהפירות וה'חלה' מהבצק, היו ישראל מחזיקים את הכהנים, ששירתו אותם בעבודת המקדש, ושימשו כמורים ועובדים סוציאליים. כיום שבטלה הטהרה אסור לאוכלה, ולכן מפרישים לחלה רק כלשהו.
סדר המצווה: לאחר שהקמח והמים התגבשו לבצק, מפרישים כלשהו בצק ל'חלה', ומברכים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה". את הבצק שהפרישו ל'חלה' מניחים עטוף בפח או שורפים כדי שלא יטעו לאוכלו. כיוון שבכל מצוות הבית זכותן של הנשים קודמת, כאשר איש ואשה אופים יחד לחם או עוגות, זכותה של האשה לקיים את המצווה. נשים רבות מחבבות מצווה זו, מפני שהיא מגלה את הקדושה הטמונה בלחם שהוא מאכלו החשוב של האדם.
