"מִשְנִכְנָס אדר מרבים בשמחה". השמחה הרגילה היא על הטוב שיש בעולם, אלא ששמחה זו אינה שלימה, כי עדיין יש בעולם גם רוע וצער. אולם כאשר מתברר שגם הרע מתהפך לטוב, נעשית שמחה גדולה במיוחד. וזה מה שהיה בנס חג הפורים, שהקב"ה הפך את הרע לטוב והציל את עמו ישראל, כמבואר בהמשך (סעיף ה). מתוך כך למדנו, שכל מה שנעשה בעולם, אפילו הרע, יתהפך לבסוף לטובה. ככל שנרבה באמונה ותורה, כך נקרב את הגאולה, והרע יתהפך לטוב, ותרבה השמחה בעולם. סגולתו של חודש אדר להפוך את הרע לטוב, ולכן אמרו חכמים: "משנכנס אדר מרבים בשמחה".
בשנה מעוברת יש שני אדרים, ומקיימים את הפורים באדר השני, כדי לסמוך את שמחת גאולת פורים לגאולת מצרים בפסח. אולם גם באדר הראשון יש חגיגיות מסוימת, ומרבים בו בשמחה.
