חג הפורים מיוחד בכך שיש לו שני תאריכים. יסוד העניין במעשה הנס: יום י"ג בחודש אדר הוא היום שהמלכות התירה לשונאי ישראל להרוג ביהודים ולאבדם, ועל ידי עליית אסתר ומרדכי לגדוּלה, נהפכה הגזירה, והותר ליהודים להרוג בשונאיהם. וכיוון שהמן נתלה ומרדכי היהודי עלה לגדולה, נפל פחד על שונאי ישראל, וביום י"ג בחודש אדר הרגו היהודים בשונאיהם שתכננו להורגם, ולמחרת ביום י"ד חגגו. אולם בשושן הבירה היו שונאי ישראל מרובים, והותר ליהודים להרוג בשונאיהם יומיים, ולמחרת ביום ט"ו חגגו בשמחה יתרה. לזכר כך קבעו חכמים שבכל הערים החשובות שהיו מוקפות חומה, כדוגמת שושן הבירה, יהיו עושים את הפורים ביום ט"ו, ובכל שאר המקומות יחגגו בי"ד. וכיוון שבאותו זמן ארץ ישראל היתה חרבה ולא היתה בה אף עיר מוקפת חומה, כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל, קבעו שכל הערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, יעשו את הפורים ביום ט"ו.
במשך אלפיים וחמש מאות השנים שעברו מאז, אבדו המסורות לגבי מקומן המדויק של הערים העתיקות, ולגבי חלקן התעורר ספק אם היו מוקפות חומה באותם ימים. רק לגבי עיר אחת בלבד נותרה מסורת ברורה שהיא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, הלא היא ירושלים עיר קודשנו ותפארתנו, ורק בה עושים בזמן הזה את הפורים ביום ט"ו. ובכל הערים שיש לגביהן ספק, כדוגמת חברון, טבריה, יפו ולוד, מקיימים את הפורים ביום י"ד, והמהדרים מקיימים בהן את מצוות הפורים גם ביום ט"ו.*
———————————————–
*פורים משולש: לעיתים יום ט"ו באדר, שהוא פורים של ירושלים (ערים מוקפות), חל בשבת, ואזי הוא נקרא 'פורים משולש', מפני שמצוותו נמשכת שלושה ימים. ביום שישי קוראים את המגילה ונותנים מתנות לעניים. ביום השבת, אומרים 'על הניסים' בתפילה ובברכת המזון, וקוראים בתורה את הקריאה של פורים. ביום ראשון מקיימים את סעודת הפורים ושולחים מנות איש לרעהו.
