כשם שצריך אדם להכיר תודה לה' על החיים והטוב שהעניק לו, כך צריך אדם להכיר תודה להוריו על החיים והטוב שהעניקו לו. וכן למדנו, שכשם שמצווה לכבד את ה', כך מצווה לכבד את ההורים, שנאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יב). וכשם שמצווה לִירא את ה', כך מצווה להתייחס ביראת כבוד להורים, שנאמר: "אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ" (ויקרא יט, ג). כשם שציוותה התורה שלא לקלל שם השם, כך ציוותה שלא לקלל את ההורים. אמרו חכמים: "שלושה שותפים יש באדם, הקב"ה אביו ואימו, בזמן שאדם מכבד את אביו ואימו, אומר הקב"ה: מעלֶה אני עליהם כאילו דַרתי ביניהם וכיבדוני". על חשיבותה הגדולה של המצווה למדנו גם מכך שהיא אחת מעשרת הדיברות (לעיל ב, יז).
