התפילין הם שני בתים קטנים מרובעים (קופסאות) מעור בהמה טהורה, ובתוכם ארבע פרשיות מהתורה: 'קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר', 'וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ', ושתי הפרשיות שבמזוזה: 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל', 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שבהן נזכרו עיקרי אמונת ישראל ותורתו, יציאת מצרים, ערכה של ארץ ישראל ושכר המצוות. את פרשיות התפילין צריך לכתוב בקולמוס על קלף לשם קדושת תפילין. בית אחד נועד לתפילין של יד, ובו ארבע הפרשיות כתובות על קלף אחד. בית שני נועד לתפילין של ראש, והוא מחולק בתוכו לארבעה חלקים, ובכל חלק מניחים פרשה אחת. מחברים לבתים רצועות מעור צבועות בשחור, כדי שאפשר יהיה לקשור את התפילין על היד ועל הראש.
התפילין הן אות לישראל, אות לכך שאנו קשורים כבנים וכעבדים לה', ומתוך כך אנו מתעטרים בכתר תפארה של גילוי קדושתו בעולם. הן נכתבות על קלף מעור בהמה, לקשר בכך את ערכי האמונה והקודש לצדדים החומריים של החיים. בימי שבת ומועד אין מניחים תפילין, מפני שקדושת היום היא ה'אות' לקשר שלנו עם ה' ואין צורך להניח תפילין.
