חשיבות מיוחדת ישנה לעצי פרי, וכל הנוטע עצי פרי כדי להוסיף מזון בעולם, נעשה שותף עם ה' בבריאת העולם וקיומו, שנאמר: "וַיִּטַּע ה' אֱלוֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם" (בראשית ב, ח). לכן בכלל מצוות יישוב הארץ, הצטוו ישראל לנטוע עצי פרי, שנאמר: "וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל" (ויקרא יט, כג). גם בימינו, החקלאים שנוטעים מטעים זוכים במצווה זו. גם המקימים מפעלים לייצור מזון והעובדים בהם שותפים במצווה זו.
אסור לעקור עץ פרי, ואפילו לחיילים שצרים על עיר האויב אסור להשחית את עצי הפרי בלא הכרח. שנאמר: "כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר" (דברים כ, יט). אמנם כאשר יש בכך הכרח – מותר לעקור עצי פרי, כגון כאשר אדם נצרך להרחיב את ביתו, או שהעץ מושך אליו יתושים וזבובים שנכנסים לביתו או מצערים את שכניו. וכן חקלאי שעצי הפרי שלו אינם רווחיים, רשאי לעוקרם כדי לנטוע במקומם עצים רווחיים.
