ציווה ה' שילכו ישראל בדרכי התורה ולא ילמדו מהגויים מנהגים רעים שקשורים לעבודה זרה או לפריצות, שנאמר: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ, וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ. אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ לָלֶכֶת בָּהֶם אֲנִי ה' אֱלוֹהֵיכֶם" (ויקרא יח, ג-ד). נכון ללמוד מכך, שראוי לישראל שלא לחקות את הגויים במלבושיהם ובמנהגיהם גם בדברים שלא נועדו לעבודה זרה או פריצות, שמא יבואו לחקותם בדברים הרעים. אלא ראוי ללמוד מחוכמת הגויים ומעשיהם הטובים מתוך מחשבה ביקורתית ולא בחקיינות.
