במקרה של התנגשות בין האמת לשלום, כגון שאם יאמר את האמת יגרום לעלבון או למריבה, אמרו חכמים שלמען השלום מצווה לְשַנות מהאמת. וכן למדנו בתורה שה' שינה מפני השלום, שכאשר נתבשרה שרה אימנו שעתיד להיוולד לה בן, צחקה בקרבה ואמרה: היאך אלד אחרי בלותי ובעלי זקן. אולם כאשר ה' סיפר זאת לאברהם, הזכיר רק שאמרה על עצמה שכבר הגיעה לגיל הבלות, והסתיר שאמרה על אברהם שהוא זקן, משום שכל אדם עלול להיפגע כשישמע שאשתו חושבת שהוא זקן.
אם נתעמק, נמצא שאין התנגשות בין ערך האמת לערך השלום, אלא ההתנגשות היא בין האמת החיצונית לאמת הפנימית, האמת הפנימית שבני האדם רוצים לחיות בשלום זה עם זה, שכן בורא אחד בראם, ורק סיבוכי העולם גורמים למחלוקות ולמריבות ביניהם. והורתה התורה להעדיף את האמת הפנימית על פני האמת החיצונית. וזאת בתנאי שעל ידי השינוי מהאמת לא ייגרם נזק לחבר. אבל מי שיודע למשל מי האיש שמזיק לחברו, חייב לספר לו את האמת, כדי שהניזק יוכל להתגונן ולהציל את עצמו.
