מצווה לכבד חכמים וזקנים, ולקום בעת כניסתם ויציאתם, שנאמר: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט, לב). הזוכים לכבד חכמים וזקנים זוכים ללמוד מחוכמתם וניסיונם, וציבור שנוהג כבוד בזקנים ובחכמים – מתעשר מהם ומתברך.
ציוותה התורה לנהוג כבוד בשופטים ובמנהיגי הציבור, כל עוד אינם רשעים. גם אדם שהפסיד במשפט או בעקבות תקנה ציבורית, צריך להיזהר שלא לבזות ולקלל את השופט או המנהיג, ואפילו בסתר, מפני שכבודם הוא כבוד הציבור, ושלום הציבור תלוי במעמדם (שמות כב, כז).
