מצוות האהבה מתפשטת לכל בני האדם, למרות שינויי הדעות, הדתות והעמים. אלא שכלפי אדם מישראל, צריך כל אחד מישראל להרגיש כאילו הוא אחיו, וממילא האהבה והאחריות כלפיו במדרגה גבוהה ומחייבת יותר.
כמו כן אסור לשנוא אדם מישראל אפילו אם הוא חוטא. ואף שצריך לבקרו על כך, ולעיתים אף להענישו, אסור לשונאו שנאה גמורה, כשם שבתוך משפחה צריכים לחוש אחווה גם כלפי אח שהרשיע. אולם כלפי בני עמים אחרים שבחרו להרשיע, אפשר ולעיתים רצוי להתייחס בעוינות ובשנאה.
