אסור להתחנף לרשע, היינו להצדיק מעשיו של רשע או לשבחו, כי המתחנף כלפיו מעודד אותו להמשיך בדרכו ונעשה שותף במעשיו הרעים. לכן, גם כאשר אין אפשרות להוכיח את הרשע, מפני שהוא אדם אלים ומסוכן, לכל הפחות צריך להיזהר שלא להתחנף אליו. אמרו חכמים, שעונשו של המתחנף לרשע, שהוא או ילדיו ינוצלו לרעה על ידי רשע כמו זה שחיזק בחנופתו. גם מי שאינו משבח את מעשיו הרעים של הרשע, אלא רק מכבדו ומשבח את כלל אישיותו, עובר על איסור חנופה. לפיכך, הנצרך להזכיר מעשה טוב שעשה אדם רע, חובה שיזכיר גם את מעשיו הרעים, כדי שלא ייגררו אחריו. וצריך אדם להיות מוכן להפסיד ממעמדו או ממונו, ובלבד שלא יתחנף לאדם שאינו ראוי לכבוד. ורק במקום שיש סכנת נפשות, מותר בלית ברירה להתחנף לרשע.
