גלו את המסורת היהודית

חיפוש מתקדם נקה בחירה

מה תרצו ללמוד??

חזון ישראל - חזון ישראל - חזון ישראל --

חזון ישראל

חזון האומה הישראלית לתיקון העולם והברכה לכל העמים, תולדות עם ישראל מבריאת העולם ועד מתן תורה

-בין אדם לחברו - בין אדם לחברו - בין אדם לחברו -

בין אדם לחברו

התנהלות חברתית מוסרית, ערך החיים, ערכים במערכת הכלכלית, מצוות הצדקה והחסד, היחס לחוקים והמערכת המשפטית

-משפחה - משפחה - משפחה -

משפחה

ערכי המשפחה, השמחה בנישואין והנאמנות בין בני הזוג, כיבוד הורים, מעגל החיים.

- אמונה העם והארץ - אמונה העם והארץ -

אמונה, העם והארץ

משמעותה של האמונה והופעתה בעולם דרך התורה, עם ישראל וארץ ישראל ומצוות בית המקדש.

-בין אדם למקום - בין אדם למקום - בין אדם למקום -

בין אדם למקום

תפילות וסדר היום, ברכות על המזון והחיים הטובים, דיני הכשרות בצומח ובחי, התנהלות מוסרית כלפי האדם, בעלי החיים והעולם כולו

-- שבת ומועדים - שבת ומועדים - שבת ומועדים

שבת ומועדים

השבת וחגי ישראל לצד ימי ההודיה והזיכרון הלאומי, מעצבים את הסיפור היהודי, בשאיפה ובתפילה לתיקון עולם במלכות שד-י.

מעניין לדעת

חזון ישראל - חזון ישראל - חזון ישראל --

יעקב אבינו

כשהבינה רבקה אימנו שבנה עשיו מתכנן להרוג את יעקב על שלקח את ברכתו, דאגה לשלוח את יעקב למשפחתה בחרן, כדי שימצא שם את זיווגו ולאחר מכן יחזור. היא אף ביקשה מיצחק שיברך אותו, ויצחק העניק לו את ברכת אברהם, שיִפרה וירבה ויירש את הארץ. בבוא יעקב אבינו לחרן, מצא את רחל בת לבן אחי אימו, וַיֶּאֱהָבֶהָ. כדי לשאתה לאשה הסכים לדרישתו של לבן, ועבד אצלו שבע שנים. בסוף שבע השנים, בליל חתונתם, החליף לבן את רחל בבתו הגדולה לאה, ובבוקר מצא יעקב שהתחתן עם לאה. כשהתרעם על כך בפני לבן, הציע לבן ליעקב לשאת גם את רחל ובתמורה להתחייב לעבוד אצלו עוד שבע שנים. הכוח היה בידי לבן, שבעת הצורך היה מוכן לחסל את העומדים בדרכו. כך נאלץ יעקב לעבוד עוד שבע שנים. לאחר שסיים את שנות עבודתו עבור נשיו, עבד שש שנים נוספות אצל לבן בשותפות, כדי לצבור רכוש לקראת חזרתו לארץ. למרות שלבן רימה את יעקב כמה פעמים, ...

קרא עוד
חזון ישראל - חזון ישראל - חזון ישראל --

ענייני דיומא

חזון האומה הישראלית

חזון האומה הישראלית

ראשית הופעתו של עם ישראל, בהוראה של ה' לאברהם אבינו לעלות לארץ ישראל, כדי להקים עם גדול ומבורך שיגלה את דבר ה' לעולם, ויביא ברכה לכל העמים, שנאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ‏אַרְאֶךָּ. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת ‏הָאֲדָמָה" (בראשית יב, א-ג). וכן נאמר ליצחק אבינו: "וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ" (בראשית כו, ד), וליעקב אבינו: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" (בראשית כח, יד). במילים אחרות, ייעודו של עם ישראל לתקן עולם במלכות שדי, כלומר, לגלות בעולם את האמונה בה' ואת הדרך לחיות חיים מבורכים, לאור ערכי האמת והטוב האלוהיים, ובתהליך הדרגתי להשפיע טובה וברכה לכל העמים, המשפחות והאנשים.

פדיון שבויים

פדיון שבויים

בעת העתיקה אחוז ניכר מהאנשים היו במעמד של עבדים, גם יהודים לעיתים נמכרו כעבדים בעקבות מלחמות, שוד-כנופיות ואי-תשלום מיסים למלכות. בעמים אחרים היה מקובל להפקיר את העבדים. לדוגמה, חייל רומאי שנפל בשבי, איבד את מעמדו, אשתו הפכה לפנויה ורכושו עבר לרשות המלך, ואף אחד לא טרח לפדותו.  אולם בישראל, מצוות 'פדיון שבויים' עמדה בראש סולם המצוות שבין אדם לחברו, ולכן תרומה למען פדיון שבויים נחשבה לצדקה החשובה ביותר. וזאת משום שכל צרות העוני פקדו את השבוי והעבד, שסבל מרעב, מצמא, מקור ומהשפלה. בנוסף לכך חייו היו בסכנה, שכן החוק המקובל בעמים התיר לאדונים להכות את עבדיהם למוות. לכן הורו חכמים שלא לחסוך במאמצים כדי להציל שבויים. וכל יהודי נדרש להתחייב בכתובה שנתן לאשתו, שאם תיפול בשבי, יפדה אותה בכל הרכוש שברשותו. מצווה זו נקראה 'פדיון שבויים', מפני שהזמן שבו יכלו להציל את העבד מגורלו המר, היה בעת שהביאו את השבויים לשוק העבדים למכירה, אבל לאחר שכבר נמכרו לעבדות היה קשה ...

המלחמה על הארץ

המלחמה על הארץ

כאשר יצאו ישראל ממצרים הצטוו לכבוש את הארץ. ואף שכלל יסוד הוא, שכאשר קיום מצווה כרוך בסכנת נפשות פטורים מקיומה, יוצאת מכלל זה המצווה להילחם על הארץ שמחייבת סיכון נפשות, שכן אין מלחמה ללא אבדות. וכך נהג עם ישראל בכיבוש הארץ בימי יהושע. וכן נהגו ישראל בימי בית המקדש השני, שבתחילה יישבו את הארץ במסירות נפש אל מול התנכלות צרי יהודה, ולאחר מכן בימי החשמונאים נלחמו כפי יכולתם להשיג ריבונות. חובה לציין, שעם שאינו מוכן להילחם במסירות נפש על ארצו, במוקדם או במאוחר ייכחד מן העולם תוך סיכונם של רבים מבניו. לפיכך המצווה להילחם על ארץ ישראל במסירות נפש תואמת את השיקולים של הצלת חיי אדם.

ארץ ישראל

ארץ ישראל

בחר ה' בארץ ישראל והִשְׁרָה בה את שכינתו, שנאמר: "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ" (תהלים קלב, יג). "אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלוֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ, תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלוֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה" (דברים יא, יב). משמעות הדבר שארץ ישראל היא ארץ הקודש, והיא המתאימה לחיי אמונה ותורה ולהוספת ברכה בעולם. לכן בכל הגילויים הנבואיים שהתגלה ה' אל אבותינו, אברהם, יצחק ויעקב, הבטיח שייתן לזרעם את ארץ ישראל (לעיל א, ו). וכן גאולת ישראל ממצרים היתה כדי להביאם לארץ ישראל, שנאמר: "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ…" (שמות ג, ח). לכן חטא המרגלים, בו פחדו ישראל ממלחמת כיבוש הארץ וסירבו להיכנס לארץ, נחשב לחמור ביותר, ובעטיו נגזר על כל הדור שיצא ממצרים שימות במדבר, ורק לאחר ארבעים שנה בניהם זכו לכבוש את הארץ וליישבה (במדבר יג-יד). יתר על כן, תולדות עם ישראל בארצו הם תולדות גילוי האמונה ...

פרשת השבוע

פרשת השבוע

חמשת חומשי התורה מחולקים ל-54 פרשות. מצווה לכל ציבור מישראל לקרוא בשבת את פרשת השבוע מתוך ספר התורה המקודש הכתוב בדיו על הקלף. הפרשה מחולקת לשבעה חלקים כנגד ימות השבוע, ולכל חלק מזמינים אדם אחד, והוא מברך על התורה לפני קריאתו ולאחריה. על ידי קריאת פרשת השבוע משלימים ישראל בכל שנה את התורה כולה. לאחר הקריאה בתורה תיקנו חכמים לקרוא בנביא בעניין הקשור לקריאת התורה. קריאה זו נקראת 'הַפְטָרָה', מלשון סיום, שבה מסתיימת הקריאה. בנוסף, תיקנו חכמים ללמוד בכל שבוע את פרשת השבוע "שניים מקרא ואחד תרגום", כלומר פעמיים את פסוקי התורה ופעם אחת את פירושם. תקנה זו היא חובה לגברים ומצוות-רשות לנשים.

עד היכן כיבוד הורים

עד היכן כיבוד הורים

כאשר האב או האם הם אנשים הראויים לכבוד, אין כל כך צורך לצווֹת על כבודם, שכן ההיגיון והמוסר הטבעי מחייבים זאת. החידוש במצוות כיבוד הורים – שגם כאשר ההורים אינם ראויים כל כך לכבוד, כגון שהם טרחנים ויש להם מידות רעות, מצווה לכבדם. אמרו חכמים: אפילו היה הבן לבוש בבגדים מפוארים ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואימו וקרעו את בגדיו, והכוהו על ראשו, וירקו בפניו – לא יכלים אותם, אלא ישתוק ויִירַא ממלך מלכי המלכים שציווה לירא מפניהם. כמו כן, אדם שדעת הוריו משובשת, לא יבזה אותם, וישתדל לנהוג עמהם באהבה ובכבוד כפי דעתם, עד שירוחם עליהם מן השמיים. ואם בכל עת שהם נפגשים הם מגיעים לכעס ומריבה, ומבקשים ממנו דברים שהדעת אינה סובלתם, עדיף שימעט להיפגש עמהם, ויבקש מאחרים לנהוג בהם כראוי. ואם הם זקוקים לסיעוד צמוד, ישכור למענם אדם אחר שיטפל בהם, או שיסדר להם מקום במוסד סיעודי. ואם אין אפשרות כזו, חובה עליו לטפל בהם, וישתדל לנהוג ...

ענייני דיומא

ראש חודש

ראש חודש

כאשר החודש הקודם חסר (29 ימים) – ראש חודש יום אחד. כאשר החודש הקודם מלא (30 יום) – ראש חודש נמשך שני ימים, הראשון הוא ל' לחודש הקודם, והשני הוא א' לחודש הבא. בתפילת עמידה ובברכת המזון מוסיפים בראש חודש את תפילת 'יעלה ויבוא'. נוהגים לומר בתפילת שחרית 'הלל', קוראים בתורה ארבעה עולים, ומוסיפים את 'תפילת מוסף'. כמו בכל החגים, יחד עם השמחה ישנה התחדשות, וזו הזדמנות לתשובה וכפרה, לכן ראש חודש נקרא גם 'זמן כפרה'. מצווה להוסיף מאכלים טובים בסעודת ראש חודש, אבל אין בכך חובה. מפאת חגיגיותו של ראש חודש, אסור לקיים בו הספד או תענית. נשים בראש חודש: מתחילה היה ראש חודש ראוי להיות במעמד של חול המועד, שאין עושים בו מלאכה שאין בה הכרח. אולם בעקבות חטא העגל שחטאו בו שנים עשר שבטי ישראל, איבדו ישראל את מעלת שנים עשר ראשי החודשים של השנה. אבל הנשים שלא חטאו בחטא העגל, נתן להן ה' את שכרן בעולם ...

מוסר מלחמה

מוסר מלחמה

מצווה על ישראל לנהוג באופן מוסרי כפי האפשר במלחמותיהם. לפיכך, לפני שפותחים במלחמה נגד האויב, ואפילו המר ביותר כעמלק, מצווה להציע לו שלום, שנאמר: "כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם" (דברים כ, י). הצעת השלום פירושה כניעה מכובדת, שעיקרה קיום אוטונומיה תחת שלטון ישראל, תשלום מיסים, ושמירת שבע מצוות בני נח. אם הצעת השלום נדחית, פותחים במלחמה תוך חתירה להכרעה מוחלטת, שתעקור את הרצון של האויב לפתוח נגדנו במערכה נוספת. לפיכך, כאשר היה מקובל לכל הפחות להוציא להורג את כל הגברים שהיו בסביבת המלחמה, מצווה היתה על ישראל לנהוג כך, שנאמר: "וְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב" (דברים כ, יג). שאם לא כן, בוודאי תבוא מערכה נוספת שתסכן שוב את קיומנו, ומי יודע מה יהיה סופה. לא זו בלבד, אם ישראל לא ינהגו כמקובל, יֵדעו כל העמים שסביבם שאם רוצים להילחם, כדאי תמיד להילחם בישראל, שאם ינצחו – מה טוב, ואם יפסידו – לא נורא. נמצא שהדרישה ...

פיקוח נפש דוחה שבת

פיקוח נפש דוחה שבת

'פיקוח נפש', כלומר מצב של סכנת חיים, דוחה שבת, שכן המצוות ניתנו לישראל כדי שיחיו על ידן ולא ימותו בגללן. לכן כאשר קיום המצווה כרוך בסיכון נפשות, אין לקיים את המצווה (לעיל ד, ח). גם כאשר מדובר בסכנה רחוקה, או שסיכויי ההצלה נמוכים, עושים כל מה שנצרך כדי לנסות להציל. ואף במקרה שפעולת ההצלה לא הצליחה, יש לכל המשתדלים בה שכר טוב מאת ה'. כל מחלה שרופאים רגילים בימות חול להתייחס אליה כמסוכנת, ואנשים רגילים להפסיק כל פעילות, ואפילו חשובה מאוד, כדי לטפל בה – נחשבת מסוכנת, ומחללים עליה את השבת. למשל, אדם שחש ברע באמצע עבודה חשובה, או באמצע חתונת בנו, אם ההוראה הרפואית היא שעליו להפסיק הכל ולהגיע מיד לבית חולים, הרי שמדובר בפיקוח נפש, וגם בשבת מסיעים אותו לבית חולים. לכן מסיעים יולדת לבית חולים. אבל מחלות שאין מקפידים להפסיק את הכל כדי לטפל בהן, אין מחללים עליהן את השבת. כאשר האנשים שנמצאים ליד החולה אינם יודעים ...

התפילה

התפילה

התפילה היא אחד הביטויים העיקריים של האמונה. האדם אינו מושלם, יש לו חסרונות והוא משתוקק להשלימם, ועל כן ראוי שיִפנה אל בורא העולם בתפילה. חוסר שלמותו של האדם ורצונו להתפלל באים לידי ביטוי בשתי רמות. רוב האנשים חשים צורך להתפלל לה' כאשר שגרת חייהם נפגעת. למשל, בעת מחלה או פציעה, כשהכאבים גוברים והאדם מבין שגם הרופאים אינם יכולים להבטיח את בריאותו והרגשתו הטובה, ורק ה', שבידו נפש כל חי, יכול לרפא אותו ולהעניק לו חיים טובים וארוכים. באותה שעה הוא מתפלל מקירות ליבו אל ה' שירפאנו. וכך בכל עת שמתרגשת על האדם צרה, פרנסתו נפגעת, או אויבים קמים נגדו וחבריו מפנים לו עורף, הוא מבין שחייו הטובים תלויים על בלימה, והוא פונה אל ה' שיעזור לו ויושיעו. אכן מצווה שבכל עת שאדם נמצא בצרה – יפנה בתפילה אל ה', וכאשר עם ישראל נמצא בצרה – יתפלל על ישועת ישראל. המעמיקים יותר מבינים שגם שגרת החיים אינה מושלמת. גם כאשר הבריאות ...

נרות השבת

נרות השבת

תיקנו חכמים להדליק נרות לקראת השבת שיאירו את הבית בליל שבת. רעיון נפלא רמוז בנרות השבת. אדם השרוי בחושך אינו מוצא את מה שהוא מחפש, ונתקל ברהיטיו וחפציו עד שנדמה לו שכולם קמו עליו להכשילו, ואם הדליק נרות לכבוד שבת – בא שלום לבית, והוא רואה שרהיטיו באו לשמשו, וכל חפציו מונחים במקומם, והוא יכול לענג את השבת בסעודתו. כמו כן, כשמתבוננים על העולם במבט רגיל, הוא נראה מלא קטטות, פילוגים ומלחמות ללא תקנה. כל צד חושב שברגע שיצליח לבטל את זה שכנגדו יגיע למנוחתו, וכך הסכסוכים נמשכים בלא סוף. אך לאחר שאדם זוכה לאמונה, האור האלוהי מתגלה והחושך מסתלק, והוא נוכח לדעת שכל הצדדים השונים משלימים זה את זה, ויש יד מכוונת שמובילה את העולם אל תיקונו, ומכל הצרות והייסורים צומחות ישועות ונחמות. כך נרות השבת שמוסיפים אור ועושים שלום בבית, רומזים לתיקון העולם על ידי הוספת אור אמונה ותורה. בכך שמירת השבת מקדמת את האדם והעולם לתיקונם ולגאולתם.

מצוות הקמת המשכן והמקדש

מצוות הקמת המשכן והמקדש

מצווה על עם ישראל להקים בהר הבית שבירושלים מקדש שבו תשרה השכינה, ויבואו לידי ביטוי מכלול הערכים האלוהיים, וממנו תצא השראה של אמונה ותורה לכל ישראל והעולם, שנאמר: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח). בתחילה הקימו ישראל משכן, היינו מקדש זמני, שנדד עימם במדבר, וכשנכנסו לארץ העמידו אותו בשילה. אולם המצווה היתה, שלאחר שעם ישראל יבסס את ממלכתו בארץ וינוח מאויביו, יבנה את בית המקדש במקומו הקבוע (דברים יב, ט-יא). וכך היה, לאחר התבססות המלוכה על ידי דוד המלך, בנו שלמה הקים את בית המקדש בירושלים. אולם מפני חטאינו, לאחר ארבע מאות ועשר שנים, החריבו הבבלים את בית מקדשנו. לאחר כשבעים שנה, חזרו ישראל והקימו את בית המקדש השני, אולם כיוון שרוב ישראל נותרו בגלות, לא שרתה בו השכינה כפי ששרתה בבית המקדש הראשון. בעוונותינו לאחר כארבע מאות ועשרים שנה, גם הוא חרב על ידי הרומאים. והננו מתפללים בכל יום שייבנה בית המקדש במהרה בימינו.

מה קורה פה?
no image

באתר ‘המסורת היהודית‘ תגלו את משמעותה העמוקה של ההלכה, כמשקפת אידיאלים וערכים א־לוהיים שנועדו להעניק משמעות ערכית לחיים, ולרומם אותם אל החזון הגדול של תיקון עולם.

בנוסף, תגלו את ההיסטוריה של עַם ישראל, על תקופותיה הגדולות ומשבריה הקשים, עם מלֹא משמעותה. וסיפור תולדות גילוי האמונה וחזון תיקון העולם, אותו אנחנו מציינים בשבתות ובחגים, בתפילות, ובימי הזיכרון והצומות, שמכוחו חזר עַם ישראל לארצו לאחר גלות ארוכה ומכוחו יתגשמו כל נבואות הגאולה. הצטרפו אלינו!

נסו את חידון היהדות שלנו וגלו

כמה אתם יודעים על היהדות?

לחידון
Creative Commons License
Except where otherwise noted, The Jewish Tradition by Rabbi Eliezer Melamed is licensed under a Creative Commons Attribution 4.0 International License.