Откройте для себя еврейскую традицию

Расширенный поиск Очистить выбор

Чтобы вы хотели изучать?

Между человеком и Творцом - Между человеком и Творцом --

Между человеком и Творцом

Молитвы и распорядок дня, благословения над пищей и другие виды благословений, законы кашрута применительно к растительной и животной пище, нравственное поведение по отношению к людям, к животным и ко всему миру.

Взаимоотношения между людьми - Взаимоотношения между людьми --

Взаимоотношения между людьми

Нравственное поведение в обществе, ценность жизни, ценности в экономической сфере, заповеди милосердия и доброты, отношение к законам и правовой системе.

Суббота и праздники - Суббота и праздники - Суббота и праздники --

Суббота и праздники

Суббота и праздники, а также дни национальной памяти и дни благодарения, формируют еврейскую историю с ее стремлением к исправлению мира и раскрытию в нем Царства Всевышнего.

Вера, народ и Земля Израиля - Вера, народ и Земля Израиля --

Вера, народ и Земля Израиля

Значение веры и ее раскрытие в мире посредством Торы, еврейский народ и Земля Израиля. Заповеди, связанные с Храмом.

Семья - Семья - Семья - Семья - Семья --

Семья

Семейные ценности, радость вступления в брак и верность между супругами, почтение к родителям, жизненный цикл.

Духовная миссия народа Израиля - Духовная миссия народа Израиля --

Духовная миссия народа Израиля

Миссия народа Израиля – исправление мира и благословение для всех народов, история народа Израиля от Сотворения мира до дарования Торы.

Interesting to know

Суббота и праздники - Суббота и праздники - Суббота и праздники --

Покой и вера

Благодаря заповеди соблюдения субботы нам становится ясно, что назначение человека в этом мире – не каторжный труд. Если бы не грех Адама, мы бы до сих пор жили в Ган Эдене, трудились в атмосфере радости и спокойствия, без забот и хлопот, а в субботу получали бы для этого дополнительное вдохновение. Но грех привел к тому, что мы вынуждены извлекать пропитание из земли тяжким трудом. Этот труд призван исправить грех Адама и поэтому имеет великую ценность. Однако при этом существует опасность, что он подчинит человека удовлетворению материальных нужд. Когда народ Израиля покоится от работы в субботний день, это позволяет ему вознестись над заботами и потребностями времени и места в мир свободы и покоя, веры и песнопений, в мир души, подобный Миру грядущему, лишенный напряжения, которое сопровождает усилия, направленные на изменение и исправление материального мира. Даже если в субботу еврею будет недоставать чего-либо, что он не успел приготовить заранее, в канун субботы, ...

читать далее
Суббота и праздники - Суббота и праздники - Суббота и праздники --

Что нового?

Малые посты

Малые посты

Когда после разрушения Первого Храма пророки установили четыре малых поста, они взяли за образец пост Йом Кипура: пост в течение суток и другие запреты. Этот закон евреи соблюдали все семьдесят лет Вавилонского изгнания, а также в трудные годы после разрушения Второго Храма, во времена восстания Бар-Кохбы, падения Бейтара и разорения Иудеи. Но примерно через сто пятьдесят лет после разрушения Второго Храма в истории еврейского народа начался сравнительно спокойный период, в который, с одной стороны, евреи не подвергались жестоким гонениям и преследованиям, но с другой стороны, Храм по-прежнему был разрушен. Поэтому в народе было решено, что до тех пор, пока Храм не будет построен, только пост 9 ава в память о разрушении Первого и Второго Храма будет соблюдать со всей строгостью, а остальные посты будут более легкими. Между тремя малыми постами (17 тамуза, пост Гедальи, 10 тевета) и постом 9 ава существует три основных различия. 1) Пост 9 ава длится целые ...

איסור מלאכה בשבת

איסור מלאכה בשבת

מצווה לשבות ביום השבת מעבודה, שנאמר: «שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת» (שמות כג, יב). רבים מבני אומות העולם למדו מישראל לשבות מעבודה יום אחד בשבוע. אולם בישראל השבת קדושה וחמורה יותר, שכל העושה בה מלאכה, אפילו קטנה, אם יש בה יצירה של דבר חדש – פוגע בקדושתה ועובר באיסור תורה, שנאמר: «וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה’ אֱלוֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה». «וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת כִּי קֹדֶשׁ הִוא לָכֶם, מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת, כִּי כָּל הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ» (שמות כ, י; לא, יד). מצוות השביתה חלה גם על הילדים, המשרתים ואף הבהמות, שנאמר: «לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ» (דברים ה, יג).

שביתה ממלאכת הַמִּשְׁכָּן

שביתה ממלאכת הַמִּשְׁכָּן

ציוותה התורה שלא נעשה בשבת כל מלאכת יצירה, אולם פעולות שאין בהן יצירה, מותרות. זה הכלל, מלאכות שהוצרכו ישראל לעשות כדי להקים את המשכן (לעיל יט, א), הן מלאכות שיש בהן יצירה ואסור לעשותן בשבת, ומלאכות שלא היה בהן צורך להקמת המשכן, אינן חשובות ואין איסור לעשותן בשבת. רעיון עמוק מקופל בזה: ייעודו של האדם שנברא בצלם אלוהים לתקן את העולם עד שיהיה כולו משכן לשכינה. לשם כך עליו להקים את המשכן שבו השכינה שורה באופן גלוי ומרוכז, וממנו תתפשט אמונה, תורה וברכה לכל העולם, עד שכולו יהיה משכן לערכים האלוהיים, וכל העבודות בשדה ובחרושת, במחקר המדעי, במסחר ובאומנות, יהיו כדי להיטיב לעולם ולתקנו בחסד ואמת, בצדק ורחמים. כלומר, המלאכות שבהן הקימו את המשכן הן המלאכות שבהן מתקנים את העולם, ולמרות ערכן הגדול, נצטווינו לשבות מהן בשבת כדי לעמוד על משמעותן הפנימית. וכמו שברא ה’ את העולם בשישה ימים ושבת בשביעי, ובשביתתו העניק משמעות פנימית לששת ימי המעשה, כך נצטוו ...

ל»ט מלאכות

ל»ט מלאכות

חשבון המלאכות שנעשו במשכן הוא ל»ט (39). מלאכות אלו נקראות ‘אבות מלאכות’, וכל המלאכות הדומות להן נקראות ‘תולדות’. אמנם למעשה אין הבדל בין אבות ותולדות, וכל מלאכה שיש בה יצירה חדשה אסורה מהתורה. מתוך ל»ט המלאכות, אחת עשרה מלאכות עוסקות בהכנת מאכלים: א) זורע, ב) חורש, ג) קוצר, ד) מְעַמֵּר, ה) דש, ו) זורה, ז) בורר, ח) טוחן, ט) מרקד, י) לש, יא) אופה. שלוש עשרה מלאכות בהכנת בגדים: יב) גוזז צמר, יג) מלבן, יד) מנפץ, טו) צובע, טז) טווה, יז) מֵסֵךְ, יח) עושה שני בתי נירים, יט) אורג שני חוטים, כ) פוצע שני חוטים, כא) קושר, כב) מתיר, כג) תופר שתי תפירות, כד) קורע על מנת לתפור שתי תפירות. שבע מלאכות בבעלי חיים: כה) צד, כו) שוחט, כז) מפשיט, כח) מולח-מעבד, כט) משרטט, ל) ממחק, לא) מחתך. ושאר המלאכות עוסקות בכתיבה, בנייה ושאר צורכי האדם: לב) כותב שתי אותיות, לג) מוחק על מנת לכתוב שתי אותיות, לד) בונה, לה) ...

יסוד איסורי התורה ותקנות חכמים

יסוד איסורי התורה ותקנות חכמים

כלל ההגבלות והאיסורים שבשבת כלולים בשתי מצוות מהתורה: א) שלושים ותשע המלאכות, שהן מלאכות שיוצרות דברים חדשים. ב) מצווה כללית לקדש את יום השבת ולשבות בו מענייני חול, גם כשבפועל אין מבצעים אחת משלושים ותשע המלאכות. דברי התורה שבכתב נועדו להגדרת העקרונות, וציוותה התורה את חכמי ישראל לקבוע סייגים ותקנות כדי לבצר את מצווֹת התורה ולתת להן צביון מלא. בכל סייגי השבת ותקנותיה קיימות שתי מגמות: א) להעמיד גדר כדי שלא ייכשלו באיסור מלאכה. ב) לשמור על צביון השבת כיום קדושה ומנוחה. במקרים דחוקים התירו חכמים לעבור על הסייגים שקבעו.

כללי המלאכות מהתורה ומדברי חכמים

כללי המלאכות מהתורה ומדברי חכמים

בדרך כלל המלאכות נועדו לקיום קבוע, והעושה מלאכה שתתקיים דרך ארעי, עובר באיסור מדברי חכמים. למשל, הכותב בעט או בעיפרון עושה מלאכה מהתורה, אבל הכותב בחומר שדוהה תוך זמן קצר, עובר באיסור חכמים. כלל נוסף, מלאכה האסורה מהתורה היא מלאכה שיש ממנה תועלת, אבל עשיית מלאכה שאין ממנה תועלת, כגון קריעת בגדים וחפצים או השחתתם, אסורה מדברי חכמים. איסור מלאכה מהתורה הוא כאשר המלאכה נעשית כדרכה, כלומר כדרך שרגילים לעשותה, וחכמים עשו סייג לתורה, ואסרו לעשותה גם ב’שינוי’. ההסבר לכך, שמהתורה צריך לשבות מעבודה, וכל העושה מלאכה בשינוי, שובת ממלאכתו, כי אינו יכול לעבוד באופן זה. למשל, מי שרגיל לכתוב או להבריג או להלחים ביד ימין, אם יצטרך לעשות זאת ביד שמאל יספיק עשירית מיום רגיל, ולכן הדבר אסור מדברי חכמים בלבד. דוגמה נוספת: כאשר שניים אוחזים יחד בעט וכותבים, מלאכתם נעשית בשינוי גדול, ואין אפשרות לבצעה ביעילות, והיא אסורה מדברי חכמים בלבד. כלל נוסף, הגורם למלאכה שנעשית בשינוי, שבנוסף ...

Что нового?

הקדמה למלאכות הכנת המזון

הקדמה למלאכות הכנת המזון

אילולא חטא אדם הראשון, מלאכת הכנת המזון היתה נעשית בנחת ובקלות, וכך יהיה לעתיד, כשהעולם יתוקן. אבל בינתיים, בעקבות החטא, הטבע כולו התדרדר, ועל האדם לבצע מלאכות רבות כדי להכין את מזונו. על ידי כך הוא מתקן את עצמו ואת העולם. אולם בשבת עלינו לעלות אל מדרגה של מעֵין עולם הבא, ולהתקשר אל המדרגה שמעבר לחטא. מתוך כך נוכל להבין את המשמעות הפנימית של חיינו, ונדע לתקן את העולם בששת ימי המעשה, עד אשר ישוב להיות כגן עדן. מתוך שלושים ותשע המלאכות, אחת עשרה עוסקות בהוצאת המזון מן האדמה והכנתו למאכל, ועוד שלוש בהפקת מזון מן החי. רוב המלאכות הללו נעשות בשדות, במטעים, ברפתות, בלולים ובמפעלים, אולם מקצתן נעשות בבית, ובהן נעסוק מעט.

מלאכת בישול

מלאכת בישול

מלאכת בישול היא מלאכה שנועדה להכשיר או להשביח דברי מאכל על ידי חום. הכלל היסודי בהלכות שבת הוא, שאסור ליצור דבר חדש, לפיכך האיסור בבישול הוא להפוך מאכל חי למבושל. וכל עוד המאכל לא מבושל כל צורכו, אסור להמשיך לבשלו. אבל אם המאכל כבר מבושל, אין איסור לחממו, משום שהחימום אינו יוצר בו מהות חדשה. ואימתי המאכל נחשב מבושל כל צורכו? מעת שניתן להגישו לפני אורחים בלא צורך להתנצל. האיסור לבשל מים הוא בהעברתם ממצב של צוננים למצב של חמים.

השימוש בפלטה של שבת

השימוש בפלטה של שבת

אף שמותר לחמם בשבת מאכל מבושל, אסור לעשות זאת על אש גלויה כמו כירי הגז, משום שפעולה זו נראית כפעולה של בישול, וגם יש חשש שיגבירו או יחלישו את האש. לפיכך הדרך לחמם מאכלים מבושלים בשבת היא על פלטה של שבת, היינו על מקור חום מכוסה, שאין אפשרות לשלוט בוויסות חומו. תפקיד נוסף לפלטה, שאפשר להניח עליה לפני שבת מאכלים לא מבושלים שיתבשלו עליה במשך השבת. שכן איסור המלאכה מתחיל בעת כניסת השבת, אבל ביום שישי אין איסור לבצע מלאכות שיסתיימו מעצמן במשך השבת, ובתנאי שאין חשש שהמשך פעילותן בשבת יגרום לביצוע מלאכה בשבת. לפיכך, אסור להניח לפני כניסת השבת סיר שיש בו מאכלים לא מבושלים על גבי אש גלויה, שמא יבוא להגביר אותה או להחלישה, אבל מותר להניח את הסיר על פלטה של שבת, היינו מקור חום מכוסה, כדי שימשיך להתבשל במשך השבת.

מיחם של שבת

מיחם של שבת

הרוצים להכין בשבת קפה או תה או דייסה, צריכים להכין לפני שבת מיחם, ששומר על חום המים בעזרת חשמל. וכאשר ירצו להכינם, ייצקו מים מהמיחם לתוך כוס, שהיא נחשבת ‘כלי שני’, ומכוס זו שופכים את המים לכוס נוספת שהיא ‘כלי שלישי’, ובה מכינים את התה, הקפה או הדייסה. שכן הבישול הרגיל הוא בכלי שעומד על מקור החום שהוא ‘כלי ראשון’, ולעיתים רחוקות בדברים שמתבשלים בקלות מבשלים גם ב’כלי שני’, אבל ב’כלי שלישי’ כבר אין איסור בישול.

סעודת ‘מלווה מלכה’

סעודת ‘מלווה מלכה’

מצווה לקיים במוצאי שבת סעודת פרידה מהשבת, ולהמשיך בכך הארת קדושה לאכילה של כל השבוע. לכתחילה יש לקיים את הסעודה על לחם ותבשילים, כמו שלוש הסעודות. מי שאינו רעב לכך, יכול להסתפק באכילת מזונות או במאכל מבושל, ולכל הפחות בפירות. ראוי שלא להסיר את בגדי השבת עד סיום הסעודה.

Что тут происходит?
no image

Through the study on the ‘Jewish Tradition’ site, the deep meaning of Jewish law becomes clear, as a reflection of Godly ideals and values designed to provide value to life, and elevate it to the
exalted vision of ‘Tikkun Olam’.
The history of the People of Israel, with its great periods, and its difficult crises, receives its full significance, and becomes the story of the revelation of faith and the vision of improving the world, a story that we celebrate on Sabbaths and holidays, in prayers, and on days of commemoration and fasts. A story by which the People of Israel have returned to their land after a long exile, and by virtue of which, all the prophecies of redemption will be fulfilled.

Try our Judaism quiz and find out

How much do you know about Judaism?

Пройти тест
This site is registered on wpml.org as a development site. Switch to a production site key to remove this banner.