חשבון המלאכות שנעשו במשכן הוא ל»ט (39). מלאכות אלו נקראות ‘אבות מלאכות’, וכל המלאכות הדומות להן נקראות ‘תולדות’. אמנם למעשה אין הבדל בין אבות ותולדות, וכל מלאכה שיש בה יצירה חדשה אסורה מהתורה. מתוך ל»ט המלאכות, אחת עשרה מלאכות עוסקות בהכנת מאכלים: א) זורע, ב) חורש, ג) קוצר, ד) מְעַמֵּר, ה) דש, ו) זורה, ז) בורר, ח) טוחן, ט) מרקד, י) לש, יא) אופה. שלוש עשרה מלאכות בהכנת בגדים: יב) גוזז צמר, יג) מלבן, יד) מנפץ, טו) צובע, טז) טווה, יז) מֵסֵךְ, יח) עושה שני בתי נירים, יט) אורג שני חוטים, כ) פוצע שני חוטים, כא) קושר, כב) מתיר, כג) תופר שתי תפירות, כד) קורע על מנת לתפור שתי תפירות. שבע מלאכות בבעלי חיים: כה) צד, כו) שוחט, כז) מפשיט, כח) מולח-מעבד, כט) משרטט, ל) ממחק, לא) מחתך. ושאר המלאכות עוסקות בכתיבה, בנייה ושאר צורכי האדם: לב) כותב שתי אותיות, לג) מוחק על מנת לכתוב שתי אותיות, לד) בונה, לה) ...
