)
בכל שנה בורא הקב"ה חיים לכל ברואיו. וכדי שחסדו לא יגיע לרשעים, דן ה' בראש השנה את כל ברואיו, מעניק שפע וברכה לטובים וממעט את השפע והברכה מהרעים. בנוסף לזה שכך ראוי וצודק, יש בזה גם צורך לתיקון העולם, שאם הרשעים ימשיכו לקבל שפע של חיים וברכה, יתחזקו על ידי כך ברשעותם ויחריבו את העולם. הרי שאותם הימים שבהם ה' מעניק חיים חדשים, הם הימים שבהם הוא דן את ברואיו, ובהם התשובה מתקבלת יותר, הואיל ואז ה' קרוב יותר לברואיו. לפיכך, למרות שכל ימות השנה יפים לתשובה, בעשרת הימים שמראש השנה ועד יום הכיפורים - התשובה מתקבלת יותר, ועל כן הם נקראים 'עשרת ימי תשובה' (להלן לה, א).
בכל שנה מחדש, ישראל ניגשים לימי התשובה ביראה ובשמחה. יראה - על שאין יודעים מה ייגזר. ושמחה - על ההזדמנות לשוב בתשובה. בלא חשבון הנפש השנתי, הצרכים השוטפים היו משכיחים מאיתנו את האידיאלים הגדולים שנשמתנו נכספת אליהם, והיצרים הרעים היו גוברים, והאדם היה עלול להשתעבד לתאוותיו. בזכות ה'ימים הנוראים' אנחנו זוכים להיזכר מדי שנה בכל התקוות שלנו, בכל מה שרצינו ללמוד, בכל המעשים הטובים שרצינו לעשות. מתוך כך אנחנו מואסים בחטאים שדבקו בנו ומתחרטים ומתוודים עליהם, ובוחנים מחדש את סדרי העדיפויות שלנו, כדי שבשנה הבאה עלינו לטובה נתעלה בתורה ובמצוות ובמעשים טובים, ונשקוד על בניית המשפחה, החברה והעם. כך משנה לשנה אנחנו זוכים להוסיף ולהתעלות ולהשתתף יותר בתיקונו של העולם וביישובו.
