)
חמץ שאסרה התורה הוא הנוצר מחמשת מיני דגן, אבל קטניות, כדוגמת אורז ועדשים, אינן יכולות להחמיץ ואין בהן איסור. אולם בתקופת הראשונים, לפני כשבע מאות שנה, עם תחילת מעברם של יהודים רבים לערים, החלו להחמיר באשכנז שלא לאכול קטניות. שלוש סיבות לכך: א) אנשי העיר הכירו פחות את המינים השונים והיה חשש שיבלבלו בין קטניות למיני דגן הדומים להן. ב) מקום גידול ואחסון הדגן והקטניות משותפים ויש חשש שיתערבו זה בזה, וככל שחיים במסגרות יותר מודרניות חששות אלו גוברים. ג) כיוון שרגילים לעשות קמח גם ממיני קטניות, יש חשש שמא יטעו ביניהם.
לעומת זאת, מנהג רוב יוצאי ספרד לאכול מיני קטניות בפסח, אלא שמקפידים לברור אותם היטב, ושיהיה להם הכשר לפסח. ויש קהילות שנהגו להחמיר שלא לאכול אורז, כדוגמת קהילת איזמיר. ובמרוקו רבים נהגו שלא לאכול אורז ועוד מיני קטניות יבשים בפסח. ונכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו. בני זוג מעדות שונות, נוהגים ללכת לפי מנהגי האיש.
מותר למי שנוהג שלא לאכול קטניות, להשהות קטניות בביתו, ואף לבשלן עבור מי שנוהג לאכול קטניות בפסח. לצורך חולה גם המחמירים רשאים להקל לאכול מיני קטניות. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך.
